כנסייה כשרה

כפי שגילתה ראובנה, הכנסייה הייתה "כשרה למהדרין" על אף שמה הנוצרי!
בספר מתוארת ה"כנסייה" כמקום התכנסות של פעילים ציונים מכל רחבי הארץ.
האירוע עצמו החל במוצאי השבת. אחד הצירים, רפאל חיים הכהן, מספר בזיכרונותיו כי מיד "לאחר תפילת ערבית בבית הכנסת, הלכתי אל הכנסייה"... נשמע מצחיק...



במבנה זה נערכה הכנסיה הראשונה. היום הוא משמש במוזיאון העליה הראשונה.


בסיפור שלנו סבא בנימין היה צעיר המשתתפים בכינוס הזה. חוץ ממנו, השתתפו בכנסייה צירים רבים, חלקם מפורסמים למדי, למשל:
יהושע שטמפפר. כן, כן – זה שהקים את פתח תקווה.
א' בן יהודה הלוא הוא – אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית
יהושע חנקין אשר זכה לכינוי "גואל העמק" בזכות העובדה שרכש את אדמות עמק יזראעל.
בכנסייה דנו הצירים בענייני השעה ובין השאר גם בתוכנית אוגנדה, זו התכנית שהציעה מדינה ליהודים באפריקה ולא בארץ ישראל. בכנסיה התנגדו לרעיון, ודווקא בקונגרס הציוני בבאזל היו כאלה שתמכו בו.

הכנסייה ננעלה לאחר שלושה ימי דיונים ונקבע שהמושב הבא יתכנס בעוד שנה, אולם זו הייתה הכנסייה האחת... והיחידה.