אבי הפצועים

הוא נולד בוורשה שבפולין.
בצעירותו עבר את אימי השואה, השתתף במרד גטו ורשה ונשלח למחנות ריכוז. כל משפחתו הושמדה בידי הנאצים.
אחרי המלחמה עלה לישראל והחל לשקם את חייו.



על אף הזוועות שחווה בנעוריו, ואולי דווקא בגללן – החליט שמחה הולצברג להעניק משמעות לחייו. הוא החליט להקדיש את כל
זמנו לחיילי צה"ל הפצועים: הוא תרם וסייע לנכים, לפגועי הכוויות, לעיוורים, לאלמנות וליתומי צה"ל.
הוא נקרא בפי כל "אבי הפצועים" והיה בין הראשונים להגיע לכל פצוע מיד עם הגיעו לבית החולים. רומם את מצב רוחם של הפצועים ובני משפחותיהם, הביא מתנות וסיפר בדיחות. הוא גם עזר להשיג אביזרי עזר לנכים, והפגיש בין פצועים שהשתקמו לפצועים 'טריים' כדי שילמדו מהם כי יש תקווה.
היה לכולם כאב, והם היו משפחתו.
על פועלו זה זכה שמחה הולצברג בפרס ישראל בשנת 1976.
נפטר בשנת 1994, והוא בן 69.