היה היה פעם איש צעיר, הדור בלבושו ומגבעת קש
לראשו. מדי יום שישי היה נוהג לטייל עם שתי בנותיו
הצעירות בפארק נַכְטֵגַאלֵן שבקרבת מקום מגוריהם,
מותירים את האם בבית למנוחה. כשהן אוחזות בידיו
משני צידיו, צעדו-קיפצו למרכז הפארק, לכיוון האגם.
תורנות היתה ביניהן, מי תשא את תיקו של האב, התיק
החום הגדול מכפי מידתן, ובתאו החיצון כריכים שהכין
להן טרם צאתם, שני תפוחים אדומים ובננה אחת.