הביתה

תחנה מס' 18



הביתה!
במטוס, הסתכלנו בתמונות שהזדרזנו לפתח, והעברנו חוויות על הביקור כולו.
צחקנו, סיפרנו, נזכרנו, הזלנו דמעות.
הכנו לסבתא מירי תשבץ מיוחד המורכב ממושגים הקשורים למסע שעברנו, ופתרנו אותו יחד במהלך הטיסה.
רוצים לפתור אותו גם אתם?
(תוכלו לגלות את המשפט ש 'החבאנו' לסבתא מירי לאחר שתפתרו את התשבץ כולו, אם תקראו מלמעלה למטה את המשבצות האפורות. פתרון התשבץ למתקשים - ב"הורדות".)

כמה טוב לנדוד, אך טוב יותר לחזור.
חזרנו אחרי מסע של שבועיים.
אולי עכשיו, אחרי המסע שעשינו יחד, נוכל להבין את מה שכתבה סבתא מירי כשהגיעה לארץ בפעם הראשונה בחייה:
קשה לתאר את התעלות הנפש:
אוניה עברית,
רב חובל ישראלי,
מלחים במדים עבריים, מדברים עברית!
לפנות בוקר הצטופפו מאות עולים על הסיפון למשמע ההודעה
ברמקול כי עוד מעט יתגלו לעינינו חופי ארץ ישראל.
פקידי סוכנות עלו לאוניה כדי להנפיק "תעודת עולה" לבאים.
היתה זו הפעם הראשונה ש'נפרדתי' ממרתה איזנברג, והזדהיתי כמרים אנמן, בת נפתלי והנדי.
(מתוך הסיפור "גם אנחנו בורחים" כאן, באתר)