הבריחה

תחנה מס' 15

היום "הברחנו את הגבול".
צעדנו עם סבתא במסלול בו הבריחה ילדים מחוץ לגבולות הונגריה כדי שיוכלו לצאת לארץ ישראל.
הסיפור הזה אינו מסופר בספר, הוא מופיע כאן באתר, במדור "הסיפור עוד לא נגמר".



שיחזרנו עם סבתא מירי עם המסע שלה עם הילדים, וטיילנו יחד באותו מסלול. היא שיננה אז לילדים הוראות קפדניות: "אם ישאלו אתכם מה אנחנו עושים כאן, כולם עונים שיצאנו לטייל בחיק הטבע לצרכי לימוד והגדרת צמחים".
הניגוד המדהים בין השלווה והנוף הירוק והמקסים שבשטח לבין הפחד להיתפש – הוא קשה להבנה.
התיישבנו עם סבתא מירי לפקניק, ואכלנו ארוחה קלה, בדיוק כפי שעשתה עם הילדים בעצמה. היא ביקשה מאתנו להסתכל סביב: ירוק ירוק ועוד קצת ירוק. נוף מדהים.
"אתם מבינים מאיפה נובעת אהבתי הרבה לטבע ולנופים?" אמרה.



בתמונה רואים את סבתא מירי בצעירותה עם שליחים מהארץ שהפעילו אותה, על רקע אותם נופים. מימין - יהודה תלמי (פולי), שלאורך שנים נשאר ידיד המשפחה.

את הגבול כמובן, לא עברנו. פעם אחת הספיקה לנו, תודה.
אבל ראינו את הדרך המסובכת שהיה צריך לעשות עם המבריח, כדי לא להיחשף.